לפני שנה בלבד חשבו בני הזוג ל' מתל אביב שהם ממעמד הביניים הגבוה ו"מסודרים בחיים". שניהם עובדים במשרות טובות – הוא בהייטק, היא במגזר הציבורי – ומשתכרים יחד כ־32 אלף שקל נטו בחודש. אך ערב אחד, כששלושת ילדיהם נרדמו, מצאו עצמם בני הזוג מול דפי חשבון הבנק, הלומים: המאזן החודשי שוב שלילי. "אנחנו חיים יפה, לא ברמה מופרזת, אז איך יכול להיות ששוב נכנסנו למינוס?" הם תוהים. משפחת ל' אינה מקרה חריג. מתברר כי גם משפחות עם הכנסות שנחשבו פעם לגבוהות מתקשות היום לסגור את החודש. יוקר המחיה, שאינו מרחם על איש, גורם לכך שאפילו משכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש כבר לא מבטיחות יציבות כלכלית. זהו מצב שמוכר היטב לדנית בארי, אם לשלושה, יועצת משכנתאות ומאמנת לכלכלת משפחה בריאה, ששומעת סיפורים כאלה מדי יום. בריאיון מיוחד למדור 'יוקר המחיה' היא מסבירה איך הגענו למצב המטלטל הזה – ומה אפשר לעשות כדי לשנות כיוון.
משפחות מעמד בינוני־גבוה על הקצה
"דווקא המשפחות שאמורות היו להיות 'מבוססות' – אלו שמרוויחות 20, 30 ואפילו 40 אלף שקל בחודש – מוצאות את עצמן בלחץ קיומי", אומרת לנו דנית בארי, שמלווה בשנים האחרונות עשרות משפחות במעמד הביניים. "פעם סכומים כאלה סימלו הצלחה ורווחה, אבל היום הם מספיקים בקושי. יש לי לקוחות, שני הורים עובדים עם משכורות יפות, שבאים אליי בבושה ומודים: 'אנחנו לא מצליחים להסתדר בלי להיכנס לחובות'. הם מרגישים כישלון אישי – למרות שהם עובדים קשה ומרוויחים טוב".
סיפורים כאלה מגובים גם בנתונים: סקר עדכני שפרסם ארגון 'לתת' מראה שכ־ 59.5% מהישראלים חוששים שהם או בני משפחתם עלולים להידרדר למצוקה כלכלית, או שאפילו כבר חיים בה. זה נתון מטלטל שמשקף עד כמה התחושה של "להילחם על ההישרדות" חלחלה אל המעמד הבינוני. עוד באותו סקר נמצא כי ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית גדלה בכ־1,644 ש"ח מאז תחילת השנה – קפיצה שנתית של כמעט 20 אלף ש"ח בהוצאות. כלומר, גם מי שהכנסותיו יציבות, צריך היום להוציא הרבה יותר רק כדי לשמור על אותה רמת חיים.
דנית בארי מצביעה על התופעה הזו בשטח: "אני פוגשת זוגות ששניהם עובדים ובכל זאת חיים בחרדה מתמדת מפני סוף החודש. אנשים מספרים לי שהם מתחילים את החודש בתחושת הקלה ובסופו – בלחץ וייאוש. יש חודשים שצריך לשלם גם עבור הצהרונים וגם את הביטוח לרכב – והם פשוט לא יודעים מאיפה לגרד את הכסף. כשהם מספרים על זה לחברים או למשפחה, לפעמים זורקים להם 'איך אתם לא מסתדרים? הרי אתם מרוויחים יפה'. זו בדיוק הבעיה – החברה מצפה שמי שמכניס משכורת נאה לא יתלונן. אז הם שותקים, ובינתיים שוקעים עוד ועוד".
לתחושת המצוקה הזו שותפים גם מי שאינם נמצאים בעוני רשמי. אפילו משפחות שנחשבות לאמידות מבינות שמשהו השתנה. בכתבת תחקיר בגלובס תואר זוג הורים לשלושה שמרוויחים 20 אלף ש"ח בחודש, ובכל זאת "לא מצליחים לצאת לנופש". אותה משפחה תיארה בפשטות את מה שכולנו מרגישים: " בשנה האחרונה יש עליות מחירים מטורפות של אוכל, ירקות ופירות… מחיר הבגדים עלה, מחיר הדלק. הכול עלה. מהצד השני, השכר של בעלי עלה קצת אבל לא באופן משמעותי, והשכר שלי לא עלה". כך, במשפט אחד, מתמצתת אם צעירה את המלכודת: ההוצאות טסות למעלה – וההכנסות מדדות מאחור.
הנתונים מאחורי המשבר: אינפלציה, ריבית ושחיקת השכר
המצב הכלכלי שבארי מתארת – ושמשפחות רבות חשות על בשרן – מקבל אישוש בנתוני המאקרו של 2024–2025. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה בישראל בשנת 2024 הגיעה לכ־ 3.2% – גבוה מהרף העליון שקבעה הממשלה (3%). המשמעות היא שיוקר המחיה באמת "זינק": מחירי המזון עלו בשנת 2024 בכ־ 4.3%, ומחירי הדיור (שכר דירה ודיור בבעלות) עלו בכ־ 4.1% בממוצע. מי שמנסה לקנות דירה גילה שמחירי הדירות עצמם טיפסו בכ־ 7%–8% בשנה. וכל זה עוד לפני "גל ההתייקרויות" של תחילת 2025: בינואר עלה מס הערך המוסף (מע"מ) מ־17% ל־ 18%, תעריפי החשמל עלו בכ־ 3.5%, המים התייקרו ב־ 2%, והארנונה זינקה בכ־ 5% ואף עשרות אחוזים בערים מסוימות. במקביל הודיעו יצרנים ורשתות שיווק על העלאת מחירים של מאות מוצרי מזון וטואלטיקה בתחילת השנה. התוצאה המשולבת של כל הגזירות הללו: תחזיות כלכליות העריכו שההוצאה הממוצעת למשק בית בישראל בשנת 2025 תגדל בעוד כ־ 8,000–12,000 ש"ח לעומת השנה הקודמת – תוספת של כ־ 1,000 ש"ח בחודש.
ומה לגבי ההכנסות? כאן תמונת המצב פחות ברורה. באופן רשמי השכר הממוצע במשק דווקא עלה בשנתיים האחרונות, בין השאר בשל גידול בשכר בהייטק ובמגזר הציבורי. אולם דנית בארי מדגישה שהעלייה הזו רחוקה מלהדביק את קצב התייקרות המחיה: "נכון, יש מגזרים שבהם היו העלאות שכר – למשל בהייטק, או בעקבות מאבקים של ארגוני עובדים. אבל רוב משקי הבית לא ראו קפיצה כזו בהכנסה. להפך, בפועל רבים חווים ירידה בכוח הקנייה. הרי, אם המשכורת שלי עלתה ב־2% אבל המחירים עלו ב־4% ויותר – אני בעצם יכולה להרשות לעצמי פחות. בחלק מהמקרים גם מי שקיבל העלאת שכר מגלה שהיא נאכלה כולה על ידי תוספת המס וההוצאות".
ואכן, צעדי מדיניות שונים תרמו ל"שחיקת השכר הפנוי" ב־2023–2025. למשל, הקפאת עדכוני מדרגות מס ההכנסה לשנת 2025 גרמה לכך שעובדים משלמים מס גבוה יותר מכפי שהיו משלמים אילו המדרגות היו עולות כמתוכנן עם האינפלציה, מה שיכול לגרוע למשק בית מאות עד אלפי שקלים בשנה. גם קצבאות הילדים ונקודות הזיכוי ממס קוצצו או הוקפאו ולא עלו עם המדד. במילים אחרות, הנטו שנשאר בכיס לא השיג את קצב צמיחת החשבונות.
גורם מכביד נוסף הוא הריבית הגבוהה. אחרי שנים של ריבית אפסית, בנק ישראל ביצע עשר העלאות ריבית רצופות במהלך 2022–2023. ריבית הבסיס קפצה מ־0.1% בתחילת 2022 לכ־4.75% בסוף 2023 (והיום היא עומדת על )4.5%, מה שהקפיץ גם את ריבית הפריים ואת ההלוואות הצמודות אליה. המשמעות המיידית: משכנתאות נעשו יקרות בהרבה. בתוך קצת יותר משנה של עליות ריבית זינק ההחזר החודשי של משכנתה ממוצעת במאות ועד אלפי שקלים בחודש. משפחה שנטלה לפני שנתיים משכנתה בריבית משתנה גילתה שתשלום המשכנתה שלה "התנפח" לפתע. בארי מספרת שזה אחד הגורמים המשמעותיים שבגללם משפחות מבוססות קרסו: "אני מכירה משפחה שמשלמת היום כמעט 2,500 ₪ יותר לחודש על אותה משכנתה, לעומת התשלום לפני שנתיים. תוספת כזו הייתה בעבר יכולה לממן חוגים לילדים או חופשה שנתית – ועכשיו היא הולכת כולה לבנק. זו בדיוק משפחה שכבר מרוויחה יפה, ועכשיו אותה משכורת צריכה לכסות גם את עליית המשכנתה, גם את החשבונות שתפחו וגם את הסל בסופר שעלה". אותה משפחה, כפי שמתארת בארי, נאלצה לבטל חופשה שתכננה ולהכניס את חגורת התקציב לחורים שעד כה לא חלמה שתצטרך להגיע אליהם.
"לאן נעלם הכסף?" – החיים בפלוס שהפך למינוס
אם כן, לנתונים היבשים יש פנים ושמות: יותר ויותר משפחות עם זוג הורים עובדים, לרבות בעלי הכנסה נאה, מדווחות שהן "טובעות" כלכלית. הסממן הראשון הוא בדרך כלל המינוס הכרוני בבנק. "יש לנו בארץ תרבות מסוכנת של 'השלמה עם המינוס'", אומרת דנית בארי. "במשך שנים הבנקים עודדו את זה – מינוס בחשבון נתפס כמשהו רגיל, חלק מהחיים. אבל כשהריבית עלתה, האוברדראפט נהיה יקר מאוד. משפחות שהתרגלו להתגלגל עם מינוס של 20–30 אלף ש"ח, פתאום משלמות מאות שקלים בחודש רק על הריבית. זה כסף שפעם אולי היה 'שקוף' להם, עכשיו הוא ממש שואב להם את התקציב. ואז הם לוקחים הלוואה לסגור את המינוס, אבל ההלוואה הזו גם עולה כסף. וכך כדור השלג מתגלגל".
לדברי בארי, אחת הבעיות היא ש אורח החיים של המשפחות הללו לא השתנה מיד כשהמצב החל להידרדר. "גם כשהמחירים התחילו להשתולל, אנשים ניסו להמשיך כרגיל – להמשיך לרשום את הילדים לכל החוגים, להמשיך לצאת למסעדה פעם בשבוע, להמשיך לשלם על מנוי לכבלים ולכושר ולכל השירותים. כי בצדק, הם אמרו לעצמם: 'הרווחנו טוב, למה שנצמצם מעצמנו?'". אלא שההתעקשות לשמור על אותה רמת הוצאות לצד התייקרויות בכל תחום, היא מתכון בטוח לצרות. ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית בישראל בתחילת 2025 עמדה על כ־ 21,649 ₪ . משפחה עם ארבע נפשות שמבקשת לחיות ברמת החיים הממוצעת הזו, תצטרך להוציא בערך 27 אלף ש"ח בחודש. לכן אין זה מפתיע שמשפחה שמכניסה, נניח, 25 אלף ש"ח – תתקשה לגשר על הפער. "הסטטיסטיקה הזו הפתיעה אפילו אותי," מודה בארי. "כשחושבים על זה, 27 אלף ש"ח לחודש למשפחה זה המון – וזו רק הממוצעת! מי שמרוויח פחות מזה, ירגיש שהוא כל הזמן בנחיתות מול יוקר המחיה. ולצערי, גם מי שמרוויח קצת יותר מזה – 30 או 35 אלף – במצב היום בקושי מפספס את הממוצע, ובטוח שלא חי חיי מותרות."
אז איפה הקאץ׳? מדוע בכל זאת חלק מהמשפחות במצב הזה מצליחות להסתדר, ואחרות מתדרדרות? בארי מסבירה שההבדל לרוב טמון באופן הניהול של הכסף. "נתקלתי במשפחות שמרוויחות 40 אלף ש"ח ונמצאות בחובות, ומנגד משפחות שמרוויחות 15 אלף ש"ח שמצליחות אפילו לחסוך קצת. זה עניין של מודעות. מי שממשיך להתנהל כאילו כלום לא קרה – ימצא את עצמו בבור עמוק. מי שמבין שמשחק החיים השתנה, ומתחיל לשנות הרגלים בהתאם – יוכל לשרוד ואף לחתור קדימה". לדבריה, משפחות רבות פשוט לא יודעות "לאן נעלם הכסף" כל חודש. "הם לא עוקבים אחרי הוצאות קטנות, לא שמים לב כמה הולך להם על משלוחים, על עוד צעצועים לילדים, על קפה ומאפה כל בוקר. כל דבר קטן כזה מרגיש זניח, אבל בסוף החודש מגלים שנעלמו ככה אלפי שקלים. וכשמגלים – לרוב זה מאוחר מדי והחשבון כבר במינוס".
בנקודה הזאת, אחד הכלים הראשונים שבארי מעניקה למשפחות הוא בניית תקציב משפחתי מפורט. "לפתוח אקסל, לרשום הכל – משכנתה/שכ״ד, חשבונות, סופר, דלק, גנים, חוגים, בריאות, בילויים – כולל דברים חד־פעמיים כמו מתנות, חופשות, ביגוד עונתי. לרוב, עצם התהליך של לראות את כל התמונה כבר פותח לאנשים את העיניים. היו לי לקוחות שאחרי שמילאו את כל הטבלה אמרו: 'וואו, אם היינו עושים את זה קודם – היינו מבינים למה אנחנו בגירעון!'. לפעמים אנשים חיים בהכחשה חלקית – הם יודעים שהם מוציאים הרבה, אבל לא רוצים לדעת כמה בדיוק. זה מובן פסיכולוגית, אבל מאוד בעייתי פיננסית".
התמודדות רגשית וחינוך פיננסי מגיל צעיר
מעבר למספרים, בארי מדגישה את הפן הרגשי של המשבר הכלכלי. "כסף זה עדיין טאבו בהרבה משפחות, ובוודאי במעמד הביניים הגבוה. יש מין ציפייה חברתית ש'אם אתם מסודרים, אין לכם זכות להתלונן'. אז אנשים מפנימים את התסכול ולא מדברים על זה. בני זוג מסתירים אחד מהשני רכישות, הורים מנסים להסתיר מהילדים את הלחץ. אבל בפנים – הלחץ קיים, ואי אפשר להחביא אותו לגמרי". היא מספרת שזוגות רבים מגיעים אליה כאשר המתח הכלכלי כבר יוצר גם מתחים בזוגיות: "מהר מאוד הדיון על כסף מדרדר לריבים, האשמות הדדיות – 'למה קנית את זה', 'למה את לא מבינה שאי אפשר כרגע', 'אתה קמצן', 'את בזבזנית'. הרגשות שלנו מול כסף מאוד עוצמתיים. יש שם בושה, פחד, כעס, קנאה. אם לא מנהלים גם אותם – אי אפשר לנהל את התקציב." בארי מלמדת את לקוחותיה שגם בנושא הכספי, כמו בכל קונפליקט, חשוב לתקשר בפתיחות ובכבוד: "קודם כל לדבר, לא לצעוק ולא להאשים. לשבת יחד על ההוצאות, כצוות מול האתגר, ולא כאויבים. ברגע שבני זוג מתאחדים במקום להתכתש – חצי מהבעיה נפתרת, כי שניים שמתואמים יכולים להזיז הרים."
ומה עם הילדים? האם לשתף גם אותם? דנית בארי סבורה שכן – במידה הנכונה. "כשיש בבית מתבגרים, בהחלט רצוי לערב אותם במצב. לא צריך להפחיד אותם, אבל אפשר להסביר: 'השנה לא נטוס לחו"ל כי אנחנו צריכים לחסוך', או 'נקנה פחות בגדים חדשים – כי הדברים התייקרו ואנחנו לא רוצים להיכנס לחובות'. רוב הילדים ובני הנוער מבינים ומקבלים את זה, אם משתפים אותם בכנות", היא אומרת. "יותר מזה, המשבר הנוכחי הוא הזדמנות להעניק לילדים חינוך פיננסי. אם עד היום אולי פינקנו אותם בלי להסביר על כסף, עכשיו הזמן לשתף אותם בתהליך: אפשר למשל לתת לילד אחראיות על תקציב מסוים – נניח בקניות בסופר לבקש מהילד לחשב איתנו מה עומד במסגרת התקציב. או להקצות דמי כיס חודשיים וללמד את הילד לעמוד בהם. אלה כלים לחיים".
בארי נזכרת כיצד החליטה בעבר לערוך "ניסוי משפחתי" עם ילדיה: "שמתי צנצנת בסלון ובכל פעם שמצאנו דרך לחסוך הוספנו לתוכה עשרה שקלים. רצינו להמחיש לילדים (וגם לנו) שלחסוך יכול להיות אפילו משחק. בסוף החודש הייתה בצנצנת מספיק כסף בשביל ערב סרט משפחתי וארוחת פיצות ביתית – והילדים הבינו את הערך של כל שקל". כהורים, אומרת בארי, אנחנו רגילים לרצות להגן על ילדינו מ"צרות של גדולים". אבל בפועל, לערב את הילדים באופן מותאם לגילם בנושאי כסף לא יפגע בהם – זה יחסן אותם. "ילד שגדל בבית שמדברים בו על תקציב, שקונים בו באופן מחושב, שמסבירים בו על ערך הכסף – יגדל להיות מבוגר שמבין את המציאות הכלכלית ולא מפחד ממנה. וזה אולי אחד הדברים החיוביים היחידים שיוקר המחיה הכריח אותנו לעשות".
גם הממד הערכי־נפשי זוכה אצלה לתשומת לב: "אנחנו חיים בחברה צרכנית מאוד, שלפעמים מדידה של הצלחה מתבטאת בלסעוד במסעדות יוקרה, לקנות את האייפון הכי חדש, לטוס לחופשות אקזוטיות ולהראות תמונות באינסטגרם. אני אומרת להורים: זו הזדמנות להראות לילדים שעושר חומרי הוא לא חזות הכל. אפשר ליהנות גם בדברים פשוטים – טיול בטבע, ערב משחקי קופסה בבית. המשבר יכול ללמד את כולנו ענווה מהי ואת המהות האמיתית של אושר".
לא לוותר: לחשוב אחרת – ולהגיע לחופש כלכלי
למרות כל התמונה הקודרת, דנית בארי שואפת להחדיר מסר של תקווה. "אם נמשיך לפחד ולכעוס – זה לא יקדם אותנו. כן, המצב לא הוגן ולא פשוט. אבל בתוך המציאות הזו, יש מה לעשות". לדבריה, דווקא משפחות מהמעמד הבינוני־גבוה, שיש להן כרגע הכנסה נאה, צריכות לנצל זאת כדי לבנות לעצמן עתיד טוב יותר: "אם אתם מרוויחים טוב אבל מרגישים תקועים – אל תתייאשו, תלמדו! אפשר ללמוד להתנהל אחרת. אולי שנתיים–שלוש תחיו בצמצום ממה שהתרגלתם, אבל בתקופה הזו תוכלו להשיג יעדים שישחררו אתכם בעתיד."
איזה יעדים? בארי מסבירה: "זה מתחיל מלסגור את המינוס והחובות, ולהתחיל לחסוך באופן קבוע, גם אם קצת. אחר כך – לבנות כרית ביטחון לכמה חודשים, למקרי חירום. משם – להתחיל להשקיע, בחוכמה ובזהירות, כדי שהכסף יעבוד עבורכם". היא מדגישה שאין פתרונות קסם, אבל עם שינוי מחשבתי אפשר להגיע רחוק. "משפחה שמצליחה להתמיד בהתנהלות כלכלית בריאה יכולה בתוך 5–10 שנים להשיג חופש כלכלי. אולי לא להיות מיליונרים, אבל להגיע למצב שיש להם נכסים מניבים או חיסכון משמעותי, שאין להם הלוואות על הראש, שהם יכולים לעבור את החודש עם יותר אוויר לנשימה. זה אפשרי, ואני רואה את זה קורה אצל מי שמחליטים באמת לקחת אחריות."
בארי מספרת על זוג שליוותה, שהכניס יחד כ־25 אלף ש"ח בחודש אבל הגיע אליה בחשש גדול, לאחר שנים בלי חסכונות ועם מינוס תמידי. "הם היו מיואשים, חשבו שכבר אבוד להם. התחלנו בשינויים קטנים: ויתרו על שתי הוצאות גדולות ומיותרות, עשו סדר בביטוחים, והגדירו הוראת קבע לחיסכון צנוע בכל חודש. כעבור שנה הם יצאו מהמינוס. עוד שנה – כבר היה להם חסכון של עשרות אלפים. היום, חמש שנים אחרי, אותה משפחה הגיעה להון עצמי שאיפשר להם לקנות דירה להשקעה. זה משהו שבתחילת הדרך הם לא האמינו שיגיע. אבל צעד־צעד הם עשו זאת". המפתח, לדבריה, הוא לא לוותר. "הרבה משפחות בטוחות שאין תקווה, שמי שנולד בלי ירושה או הון עצמי – יישאר תקוע לנצח בשגרת עבודה–חובות–תשלומים. אני כאן כדי להגיד: אפשר אחרת! אפשר להשתחרר מהמירוץ המטורף, אבל זה תלוי בהחלטה שלכם להתחיל לחשוב אחרת ולפעול אחרת".
מבט קדימה: יוקר המחיה כנראה לא ייעלם מחר בבוקר. מחירי המזון לא צפויים לרדת דרסטית, שכר הדירה לא עומד להפוך לזול יותר והמשכנתאות לא יחזרו להיות מציאה. המציאות אף עשויה עוד להציב אתגרים נוספים: יש המתריעים כי אם המצב לא ישתפר, נראה יותר משפחות צעירות אורזות ועוזבות את ישראל לטובת ארצות שבהן יוקר המחיה שפוי יותר – מגמה שכבר מתחילה להתרחש. לפי נתוני השנה החולפת, כ־ 20% מהפונים לסיוע בארגוני צדקה הן משפחות צעירות ועובדות – אנשים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם עם עבודות, שבכל זאת זקוקים לחבילות מזון לחג. "העובדה שהם מועסקים אינה מגנה עליהם מעוני", אמר על כך מנכ"ל ארגון 'פתחון לב' אלי כהן, בהתייחסו לגל החדש הזה של משפחות שנשחקות תחת יוקר המחיה. הדברים הללו ממחישים עד כמה המצב חמור – וכן, אפילו מפחיד.
אבל לצד הפחד, מבקשת דנית בארי לעורר גם נחישות לשינוי: "אני רואה במשבר הזה קריאת השכמה. כולנו היינו צריכים להתעורר, להבין שצריך להתנהל אחרת. אני חושבת שמי שיפנים את הלקחים של השנים האחרונות, ויתחיל לפעול עכשיו במבט לעתיד, יכול עוד חמש או עשר שנים להיות במקום אחר לגמרי. לא עוד עבד למשכנתה ולחשבון החשמל, אלא אדם עם אמצעים, עם נכסים, עם חופש בחירה גדול יותר. זה לא חלום באספמיה. זה בהישג יד – אם נבין שהמפתח לא טמון במה הממשלה תעשה או לא תעשה, אלא במה שאנחנו עושים בבית שלנו".
בסופו של יום, אומרת בארי, האחריות אמנם כבדה – אבל גם הכוח בידינו. "יוקר המחיה כאן כדי להישאר בעתיד הנראה לעין. השאלה היא האם ניתן לו לרמוס אותנו, או שנלמד לרתום את עצמנו ולהתעלות מעליו. אני בוחרת באפשרות השנייה, ומזמינה כל משפחה בישראל לבחור בה גם".
תגובות
כדי להשאיר תגובה, יש להתחבר לחשבון
התחברות | הרשמה