סביבה

מה עושים עם פנימיות אופניים ישנות? הפתעה!

בפעם האחרונה שתיקנתם פנצ'ר או החלפתם גלגל, כנראה שלא הקדשתם מחשבה לגורלו של הצמיג הישן שמושלך לפח. צמיגי רכב ואופניים עשויים מתרכובות גומי סינתטי (כמו Butyl בפנימיות של אופניים), חומר סופר־עמיד שאינו מתפרק בקלות בטבע. זה אמנם יתרון מבורך כשאנחנו משתמשים בצמיג – כי הוא מחזיק מעמד שנים תחת משקל ולחץ;

מאת: מערכת ישראל טיימס

בעיית הצמיגים: פסולת שלא מתכלה

בפעם האחרונה שתיקנתם פנצ'ר או החלפתם גלגל, כנראה שלא הקדשתם מחשבה לגורלו של הצמיג הישן שמושלך לפח. צמיגי רכב ואופניים עשויים מתרכובות גומי סינתטי (כמו Butyl בפנימיות של אופניים), חומר סופר־עמיד שאינו מתפרק בקלות בטבע. זה אמנם יתרון מבורך כשאנחנו משתמשים בצמיג – כי הוא מחזיק מעמד שנים תחת משקל ולחץ; אך כפסולת, העמידות הזו הופכת לחיסרון ענק: צמיג עלול לשמור על צורתו המקורית במשך אלפי שנים בלי להתכלות ובינתיים להתפרק לחלקיקי מיקרו־פלסטיק זעירים שמזהמים את האדמה ואת הים. בנוסף, צמיגים ישנים שנערמים במזבלות פולטים גז מתאן שתורם לאפקט חממה ומהווים סכנת שריפה קשה לכיבוי בשל העשן הרעיל שנוצר בבעירת גומי.

תמונה מתוך הכתבה: מה עושים עם פנימיות אופניים ישנות? הפתעה!

אין ספק שהיקף הבעיה אדיר. ברחבי העולם מושלכים מיליוני צמיגים ופנימיות אופניים מדי שנה. לפי מחקר בבריטניה, בכל שנה מגיעים למטמנות כ־30.5 מיליון צמיגי אופניים וכ־152.5 מיליון פנימיות! גם בישראל הצטברו "הרים" של צמיגים משומשים, עד שהכנסת התערבה ובשנת 2007 נחקק בארץ חוק לסילוק ולמחזור צמיגים, התשס"ז-2007, שחייב יצרני ויבואני צמיגים למחזר לפחות 85% מן הצמיגים המשווקים בכל שנה. החל מ־2013 אף נאסר לחלוטין להטמין צמיגים באדמה. חוקים אלה יצרו תעשיית מיחזור לצמיגי רכב – גריסת גומי לציפוי מגרשי ספורט, ייצור אריחים, דלק לתנורים וכדומה. אבל מה עם פנימיות האופניים? כאן התמונה מורכבת: פנימיות קטנות לא תמיד נאספות למיחזור תעשייתי ומסתיימות לרוב בפח האשפה הרגיל. כך מצטברת פסולת "שקטה" שפחות מוכרת לנו, אך השפעתה הסביבתית שלילית כמו כל גומי אחר.

מיחזור יצירתי: להפוך אשפה לאוצר

מול הררי הפסולת השחורה הזו, קמה גישה משלימה למיחזור התעשייתי: מיחזור יצירתי (Upcycling). הרעיון פשוט – לקחת את הצמיג הישן כמו שהוא ולהעניק לו תפקיד חדש במקום שיילך למזבלה. במקום לגרוס או להתיך את החומר, משתמשים בשלמותו ויוצרים ממנו מוצר אחר. כך אנחנו כצרכנים יכולים לתרום את חלקנו לסביבה וליצור משהו חדש מצמיג משומש במקום לזרוק אותו ולקנות חדש.

היופי במיחזור ידני־יצירתי הוא ברב־תחומיות שלו: הוא מפגיש קיימות, אומנות ועיצוב תעשייתי. ברחבי העולם כבר ראינו אינספור דוגמאות: צמיגי מכוניות גדולים הופכים לנדנדות גינה, לערוגות ולכורסאות גן, שרפרפים ואפילו לגרם מדרגות מאולתר. יתרונות הגישה הזו רבים:

  • צמצום הפסולת – כל צמיג שמנוצל מחדש הוא פחות צמיג שמזהם את הסביבה.
  • הארכת חיי החומר – המוצר החדש מאריך בשנים את השימוש בגומי לפני שיושלך סופית.
  • חיסכון אנרגטי – יצירה ידנית דורשת פחות אנרגיה מתעשיית מיחזור כבדה, ללא צורך בהתכה או פירוק כימי.
  • עיצוב וחדשנות – מוצרים ממוחזרים מקבלים אופי ייחודי. המגבלה של חומר קיים מייצרת פתרונות יצירתיים וחשיבה "מחוץ לקופסה".
  • מודעות וחינוך – כל פריט ממוחזר מספר סיפור שמעודד אחרים לחשוב ירוק ולצרוך אחרת. מעצבים ואמנים במיחזור יצירתי הופכים לשגרירים של קיימות.

חשוב להדגיש: מיחזור יצירתי אינו פתרון מערכתי להרי הפסולת, אבל הוא הוכחה שאפשר אחרת – הוא משנה גישת חשיבה לגבי "אשפה". אם מספיק אנשים ועסקים יאמצו עקרונות שימוש חוזר, הלחץ על מערכי הפסולת יקטן וייתכן שאף ייווצר ביקוש לחומרי גלם ממוחזרים.

פנימיות אופניים – חומר גלם בעייתי ושימושי להפליא

דווקא פנימיות האופניים, שהן קטנות וגמישות יותר מצמיגי רכב, מתגלות כחומר גלם יצירתי במיוחד. הן עשויות גומי דק אך חזק, קל לחתוך אותן במספריים, לתפור, להדביק ולשלב בחפצים שונים. רבים מרוכבי האופניים מכירים שימושי בית לפנימיות קרועות – למשל כ"גומיות" קשירה חזקות, אטמי בידוד, ריפוד למגני שרשרת ועוד. בעולם העיצוב לקחו את זה רחוק יותר: ישנם מעצבים שהופכים פנימיות ישנות לאביזרי אופנה – חגורות, ארנקים, תיקים ואפילו תכשיטים. הגומי השחור מקבל במפתיע מראה דמוי־עור מודרני, עמיד למים וקל לניקוי. בשוק הנישתי הזה צומחים פתרונות לכל אותן פנימיות קרועות שמצטברות בחנויות אופניים – להפוך אותן ממטרד למשאב.

תמונה מתוך הכתבה: מה עושים עם פנימיות אופניים ישנות? הפתעה!

אולם עד לאחרונה, התחום הזה לא זכה לחשיפה רבה, במיוחד בישראל. מרבית תשומת הלב הייתה למיחזור צמיגי רכב גדולים, בעוד פנימיות האופניים נשארו ברקע. כאן נכנס לסיפור מותג ישראלי חדשני: toob – דוגמה לאיך רעיון מיחזור יצירתי הופך למיזם של ממש.

toob – חיים חדשים לפנימיות אופניים

מותג toob (מלשון Tube – צינור פנימי) קם בדיוק כדי לתת פתרון חדשני לפסולת הפנימיות. את toob ייסד רועי שריזלי – מעצב מוצר תל אביבי ויזם סביבתי – לאחר שיום אחד הגיע לפנצ'רייה מקומית וראה ערימה של פנימיות מפונצ'רות שמחכות לפח. המראה הצית אצלו שאלה: אולי "הזבל" הזה יכול להפוך למשהו שימושי? הרי לכל פנימית יש עוד המון חיים לפני שהיא מתפוררת. רועי החל לאסוף פנימיות משומשות מחנויות אופניים בעיר, לנקות אותן היטב ולתת לדמיון להוביל. כך נולדו המוצרים הראשונים של toob – סדרת אביזרים יומיומיים בעבודת יד, כולם עשויים 100% פנימיות אופניים ממוחזרות.

בדיוק כמו האופניים עצמם, העיצובים של toob שואפים לפשטות מינימליסטית בלי להתפשר על שימושיות. כל פנימית שניצלה מפח האשפה עוברת ניקוי ובדיקה, נחתכת ידנית ומעוצבת למוצר חדש. כיום המותג מציע בין השאר מחזיקי מפתחותרצועות אלסטיות לקשירה ופריטים נוספים – כולם שחורים, אלגנטיים ועמידים, עם טקסטורות הגומי הייחודיות שנותנות אופי תעשייתי־אורבני. "אנחנו שואפים להשאיר את העיצובים כמה שיותר מינימליסטיים ועדיין פונקציונליים ואסתטיים", מספר רועי. ואכן, מחזיק מפתחות של toob, לדוגמה, מנצל את האלסטיות של הפנימית ליצירת לולאה נמתחת שמחזיקה את המפתחות בצורה נוחה ונצמדת בקלות לאוכף או לתיק. רצועות הגומי שהמותג מייצר מאפשרות לקשור ציוד על אופניים בצורה מאובטחת – מעין "גומייה ענקית" רב־פעמית וחזקה.

מעבר למוצרים עצמם, toob מייצג עקרונות רחבים של קיימות וחדשנות מקומית. ראשית, המותג פועל באפס פסולת כמעט: כל פיסת פנימית מנוצלת ואפילו הונטילים (השסתומים) מופרדים ונשלחים למיחזור מתכת. שנית, ייצור מקומי בעבודת יד – בניגוד לייצור המוני במפעל מזהם, כאן כל פריט נעשה בעיצוב וייצור מקומי בישראל, מה שתומך בעסקים קטנים ומפחית טביעת רגל פחמנית של שינוע. שלישית, העלאת מודעות – כל מי שרוכש או אפילו שומע על המוצרים לומד על בעיית פסולת הפנימיות ומקבל השראה לא לזרוק אלא לחשוב מחדש לפני שמשהו הופך לזבל.

תמונה מתוך הכתבה: מה עושים עם פנימיות אופניים ישנות? הפתעה!

ראוי לציין ביושר: אנשי toob לא מתיימרים לפתור לגמרי את בעיית הגומי. "אנחנו לא מגדירים את המוצרים שלנו כ’ברי־קיימא‘ במלוא מובן המילה, כי בסופו של דבר גומי סינתטי תמיד יתבלה ויקשה למחזרו לחלוטין," מודה רועי בראיונות. אבל הוא מדגיש שהמטרה היא לדחות ככל האפשר את סופו של החומר ולנצל אותו למקסימום לפני הפרידה. כל פנימית ממוחזרת פירושה הפחתת העומס על המערכת האקולוגית, גם אם בקטן. הגישה הזו – צנועה אך פורצת דרך – מציבה אלטרנטיבה רעננה לצריכה ולייצור שאנחנו מכירים. במקום עוד מוצר פלסטיק חדש שעשוי מחומר בתולי, toob מראה שאפשר ליצור חדש מתוך הישן, להשיב חיים לפסולת פשוטו כמשמעו.

בסיכומו של דבר, שאלת "מה עושים עם צמיגים ישנים?" עדיין גדולה והתשובות רבות – ממחזור תעשייתי ועד שימוש חוזר ביתי. אבל הסיפור של toob הוא תשובה אופטימית במיוחד: יוזמה מקומית שממחישה כיצד חדשנות, יצירתיות ותשומת לב לסביבה יכולות להתלכד למשהו מוחשי ויפה. פנימית מפונצ'רת שכמעט ונשכחה בפח מקבלת בגלגול החדש מקום של כבוד – צרור מפתחות ביד, רצועה על אופניים, או כל רעיון הבא שייוולד בסטודיו. זהו שיעור חשוב בקיימות: לפעמים, כדי לפתור בעיה סביבתית צריך פשוט להסתכל עליה אחרת – ולראות בפסולת חומר גלם, הזדמנות חדשה.

מקורות:

  1. עופרי פז, "להמציא את הגלגל: 13 דרכים למחזר צמיגים", אתר mako Living (2015) – בעיית ההתכלות של צמיגים ורעיונות למיחזור יצירתי.
  2. "מחזור צמיגים: כך זה עובד", אתר iCar (2014) – החוק למיחזור צמיגים בישראל משנת 2007 והאיסור על הטמנתם.
  3. Eco Green Equipment Blog – "Recycling Bike Tires & Inner Tubes For a Greener Future" (2020) – נתונים על היקף פסולת פנימיות אופניים בעולם וחוסר יכולתן להתכלות. https://ecogreenequipment.com/recycling-bike-tires-inner-tubes-for-a-greener-future/
  4. Anushka Sharma, STIRworld – "TOOB upcycles ragged bicycle innertubes into handcrafted accessories" (2022) – כתבה על מוצרי TOOB ועקרונות המותג מפיו של רועי שריזלי. https://www.stirpad.com/news/stir-news/toob-upcycles-ragged-bicycle-innertubes-into-handcrafted-accessories/

תגובות